מלחמה היא אירוע הרסני שיכול להשפיע רבות על המשק הישראלי.
היא עלולה לגרום לירידה בפעילות הכלכלית, לעלייה בשיעורי האבטלה, וכן להקטין את אמון הצרכנים ומצמצמת את הפעילות העסקית והצרכנית בכלל.
כל אלו יכולים להוביל לירידה בביקוש למשכנתאות ולהלוואות בכלל.
בנוסף, מלחמה יכולה גם להשפיע על שוק הנדל”ן. היא עלולה להפחית את הביקוש לדירות, ובכך להוביל לירידה במחירים. ירידה במחירי הנדל”ן יכולה להשפיע לרעה על נוטלי הלוואות, שכן הם עשויים להיתקע עם משכנתא בשווי גבוה יותר משווי הנכס שבבעלותם, בנוסף, אי הוודאות לגבי המשך המלחמה והשפעתה על הכלכלה הישראלית יצרה אי יציבות בשוק הנדל”ן בכלל..
המלחמה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, מהווה דוגמה לאופן שבו מלחמה יכולה להשפיע על שוק ההלוואות. המלחמה החלה בתקופה שהריבית הייתה כבר גבוהה (פריים 6.25%). רבים מנוטלי המשכנתאות והלוואות פרטיות ועסקיות בכלל, כבר שקועים בנטל תזרימי מכביד כבר זמן רב. ניצנים רבים של כשלים תזרימיים ואי עמידה בהחזרי הלוואות או סירוב מתן הלוואה חדשה ללווים שדירוג האשראי שלהם נפגע, צצים מידי יום ומכאן הצורך ההולך וגובר בקבלת הלוואות כנגד נכסי נדל”ן חוץ בנקאיות אשר מספקות מענה לאלו שהבנק מסרב להעמיד לטובתם הלוואה או שנאלצים לצאת מהמערכת הבנקאית לגורם חוץ בנקאי לאור חזרות של שקים והוראות קבע.
כתוצאה ממשבר הריבית בשנה האחרונה כאשר בעיצומה החלה המלחמה, נרשמה ירידה חדה בכמות עסקאות הנדל”ן וכמובן בעקבותיה ירידה במספר נוטלי משכנתאות בכלל. הירידה ניכרת במיוחד בעסקאות למגורים, אך היא קיימת גם בעסקאות מסחריות החוות טלטלה הן בגלל הריבית הגבוהה ואף בשעת מלחמה נוצר קושי של עסקים הפועלים מתוך חנויות ומרכזים מסחריים (מלבד סופר מרקטים כמובן), לעמוד בתשלום שכר הדירה ובתשלומים בכלל לאור ירידה מהותית בפעילותם, כך שהסיכון בנכסים אלו בימים אלו עלה.
על פי נתוני בנק ישראל, היקף המשכנתאות שניטלו בחודש שבו החלה המלחמה עמד על 4.59 מיליארד שקל בלבד. מדובר בהיקף הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2019, ושיעור נמוך עוד יותר אפילו מתחילת משבר הקורונה. סגירת המשכנתאות מגיעה לרוב אחרי רכישת הדירה ולכן נתוני אוקטובר מושפעים גם מעסקאות ספטמבר וחודשים קודמים. לכן, צפוי שהיקף המשכנתאות בנובמבר 2023 גם יהיה אף נמוך עוד יותר, שכן שוק הנדל”ן כמעט וקפא בחודש האחרון.
בנוסף להשפעות הישירות על שוק ההלוואות והנדל”ן, המלחמה משפיעה גם על גורמים נוספים הקשורים להלוואות. לדוגמה, המלחמה עלולה להוביל לעלייה בסיכון הפירעון של הלוואות, שכן אנשים רבים עשויים לאבד את עבודתם או את הכנסתם עקב המלחמה.
הקיפאון הנדלני ואי הוודאות הכלכלית השוררת בימי מלחמה ועוד בימי ריבית גבוהה הינה מהותית, אי הוודאות מייצרת כשלים בהתנהלות כלכלית אצל אנשים פרטיים שכירים ועוסקים מורשים ואף אצל יזמי נדל”ן קטנים עד גדולים המתקשים בהחזרי ההלוואות ההולכים ומתעצמים ומצד שני אי יכולתם למכור דירות מגורים או מכירת קרקעות ונכסי נדל”ן אפילו אם בהפסד לאור הקיפאון, זאת ע”מ לעצור את התדרדרותם הכלכלית.
לשמחתנו ישנו אור חיובי נראה קדימה, צפי לירידה בקצב עליית האינפלציה בישראל ובארה”ב, מצב אשר יאפשר לבנק ישראל לשקול הפחתת ריבית ובכך לצמצם את נטל התשלומים החלים על כמעט כל אחד מאתנו. כמו כן, נראה כי גל האנטישמיות בעולם גורר עליה מאסיבית למדינת ישראל כך שיתכן כי הביקוש לדירות מגורים ילך ויגבר גם מהכיוון הזה במיוחד וככל שהמלחמה תייצר שקט ביטחוני אזורי.
נראה כי אלו שלא התמנפו יתר על המידה ידעו לצאת מהמשבר מחוזקים עוד יותר ואלו המתקשים יכולים לפנות לגופי מימון חוץ בנקאיים שיכולים לעיתים לסייע לצאת ממשברים במיוחד וככל שקיים נכס נדלני אותו ניתן לשעבד לטובת אותם נותני שירותים פיננסיים.
