להיות בעל עסק עצמאי בישראל זה דבר לא פשוט, בחיי כל עסק יש תקופות יותר מוצלחות ויש תקופות פחות מוצלחות. הכלל הזה תקף גם לגבי אנשים פרטיים שנקלעו לתקופת אבטלה או שחוו הוצאות חריגות מסיבות אחרות. הבעיה היא שבגלל מבנה המערכת והתרבות הפיננסית בישראל הרבה מאוד עסקים, ואנשים פרטיים כאחד, לא מצליחים לשרוד את ‘התקופות הלא מוצלחות’. במרבית המקרים כאשר חווים קריסה כלכלית היא מלווה בשובל של נושים וחובות, מה שמוביל להליך משפטי במסגרתו הנכסים של החייב עוברים להתנהל תחת הליך הנקרא כינוס נכסים, מדובר בהליך הכופה על בעלי הנכס למכור אותו גם כאשר הוא אינו מעוניין, זאת בכדי להחזיר את חובות החייב בהתאם לסדרי הנשיה הכפופים לרמת השעבודים שביצע החייב עד אותו שלב. מדובר במעגל שמאוד קשה לשבור אותו, ברגע שמונה כונס נכסים ונרשמה הערה ברישומים הרלוונטיים של הנכס בדבר מינוי הכונס (נסח טאבו, מנהל, חברה משכנת וכדומה), הבנקים כבר לא יסכימו להעמיד הלוואה כנגד הנכס. במקרים כאלה בעל הנכס נמצא בסוג של מבוי סתום. זה המקום לציין שמרבית העסקים שקורסים הם עסקים קטנים ובינוניים ולפעמים גם חוב של עשרות אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים בודדים מכניס את העסק, בעליו וסביבתו הקרובה לסחרור. הבשורות הטובות שדווקא במקרים כאלה יש הרבה פעמים פתרון כלכלי חכם ונח.
לא כביש ללא מוצא
מי שמגיע למצב של כינוס נכסים, מלכתחילה, נמצא במצב מאוד מוגבל כלכלית ולרוב גם אחרי שהבנק סגר את הברזים. נכסי נדל”ן שהיו רשומים על שם החייב ממילא הועברו לניהול הכונס שירצה לממש אותם כדי לפרוע חלק מהחוב ובשלב הזה סביר שגם חשבונות הבנקים, ויתכן שגם נכסים אחרים שלו מוגבלים ומשועבדים. אז איך יוצאים מזה? ובכן, פעמים רבות יש ברשות החייב או ברשות קרוב משפחתו נכס נדלני. במקרה כזה גם אם המערכת הבנקאית תסרב להעניק הלוואה כנגד הנכס – והיא תסרב כי הבנקים לא נוהגים בדרך כלל לתת הלוואות לאנשים שנמצאים בהליך כינוס נכסים; יש היום גורמים מקצועיים ומאוד אמינים, כמו למשל קבוצת DOI, שיודעים להתמודד עם המצב הסבוך של ‘מסורב משכנתא’ ולהעמיד למי שנמצא בהליך כינוס נכסים הלוואה חוץ בנקאית כנגד נכס קיים. מה שיפה במנגנון הזה זו שהמטרה הראשונית של ההלוואה היא לכסות את החובות לרבות הוצלפי”ם, ולבצע איחוד חובות באמצעות מכתבי כוונות מהנושים, ובכך היא, בעצם, מסיימת את הליך כינוס הנכסים ומאפשרת ללווה לצאת מהבור אליו נכנס ולהתחיל באופן מידי דרך חדשה. מבחינה פרקטית החייב יכול להתחיל לפעול לטובת מטרות מניבות חיוביות ולא לטפל בצרות שרק הולכות וטופחות מרגע לרגע. עכשיו, כאשר הוסרה מעליו עננת כינוס הנכסים הוא גם יוכל להשתלב חזרה במערכת הבנקאית ולשקם את עצמו כלכלית באופן נח.
הסיפור של א’ כמשל
א’ הוא איש משפחה כבן 60 שבמשך שנים ארוכות ניהל עסק משגשג בתחום המוסכים. בשלב מסוים, בעקבות שינוי ניהול מדיניות האשראי של הבנקים, העסק של א’ נקלע לקשיי תזרימי שבסופו של דבר הובילו לקריסתו ובשנת 2013 נכנס להליך של פשיטת רגל. אשתו של א’, שהיתה חתומה כערבה לעסק, נגררה יחד עמו לקלחת. באותם ימים קיבלו בני הזוג דירה בירושה ועברו לגור בה – זו דירתם היחידה. בשלב זה בית המשפט קבע כי רק כאשר יחזירו לקופת הכונס 750,000 ש”ח הם יקבלו הפטר. בני הזוג צברו כ-100,000 ש”ח אותם העבירו לקופת הכונס. כאן נכנסה לתמונה קבוצת DOI, אשר פנתה במשותף עם החייבים לבית המשפט, בשיתוף כונס הנכסים, בבקשה לרשום משכנתא חוץ בנקאית לטובתה.
תחילה פעלה DOI לקבלת אישור מהבנק, מהנאמן ומבית המשפט לרישום משכנתא בדרגה שניה על שם המלווה. בהמשך נרשמה המשכנתא ויתרת החוב הועברה לקופת הכונס. א’ ואשתו זכו בהפטר והחלו לשקם את חייהם. העובדה שקיבלו הפטר סיימה את מעמדם כמסרבי משכנתא ובתוך שנתיים המירו את המשכנתא החוץ בנקאית שנטלו באמצעות קבוצת DOI במשכנתא רגילה לטווח ארוך במערכת הבנקאית. במהלך כל הזמן הזה הם עדיין מתגוררים בדירה שירשו. הדירה שאפשרה להם לקחת הלוואה כנגד נכס הנמצא תחת כינוס נכסים עיקולים ושעבודים, לפתוח דף כלכלי חלק וחדש ולהתחיל לנהל חיים נורמליים עם אופק חיובי ובריא.